חיפוש
  • poratzohar

אמא, מה זה זונה?

הייתי בשבוע שעבר בהרצאה מרתקת ומומלצת מאוד של שלומית הברון, מקימת המיזם 'מידע אמין על מין'.

שלומית ושותפתה סנדי בשרטי, שמו לעצמן למטרה לקדם נושא של חינוך מיני המותאם לזמן ולעידן שבו ילדינו גדלים. וכשאני אומרת ילדינו, אני מתכוונת גם לילדים שלכם, צעירים ככל שיהיו, כי חינוך מיני מתחיל בבית והוא צריך להתחיל הרבה יותר מוקדם ממה שנדמה לכם.

אז מה למדתי משלומית?

שהילדים שלנו חיים בתוך מרחב פורנוגרפי. גם אלה מאתנו שאין להם מסכים בבית, גם אלה שמגבילים שעות מסך. המרחב הפורנוגרפי הוא זה שבו שלטי חוצות נוטפים מיניות, פרסומות לסדרות טלויזיה נוטפות סקס והשיח הכללי הוא כזה שמשדר – אם את לא יפה, רזה ועם ציצי גדול – את לא קיימת. ואם אתה לא יפה, חתיך ועם קוביות בבטן – כנ"ל.

אז בתוך המרחב הזה הם חיים, ואלו המסרים שהם קולטים.

מבאס? כן. גזרת גורל? לא בהכרח.

את העולם כנראה לא נוכל לשנות למענם, אבל על האופן בו הילדים שלנו תופסים אותו – בהחלט נוכל להשפיע. נוכל ללמד אותם שמה שהם רואים סביבם הוא לא מובן מאליו, שאת לא חייבת להיות רזה עם ציצי גדול כדי להיות מאושרת, שאתה לא חייב ריבועים בבטן כדי להיות מאושר ובעיקר, נוכל ללמד אותם להבין שמה שהם רואים זה מה שמנסים להראות להם, ולא המציאות כפי שהיא.

איך עושים את זה?

למשל, כשחולפים עם בת/בת השמונה ליד שלט חוצות שמראה חבורת צעירים יפים, רזים וחצי לבושים, להגיד, אפילו כבדרך אגב, "תראי איזה קטע, כולם במודעה הזו רזים ויפים! אפשר לחשוב שמציאות זה ככה. אני מעולם לא הייתי בשום מקום שבו כולם היו יפים ורזים...". לדוגמא.

או כשרואים יחד עם בן/בת הארבע את הסרט סינדרלה, אפשר להגיד "איזה מעצבן זה שתמיד הנסיך מציל את הנסיכה. למה שלא יעשו סרט על נסיכה שמצילה את הנסיך? אני, למשל, כל הזמן מצילה את אבא..."

ועוד כהנה וכהנה. אם אתם מתלבטים או צריכים עוד רעיונות לגבי הילדים שלכם, אשמח לעזור לכם. כיתבו לי כאן או בפרטי ונחשוב יחד מה מתאים.

וכל זה, עוד לפני שדברתי על מין באופן ישיר. גם זה ענין משמעותי, שיש לנו נטייה להדחיק ולדחות, וחבל! כי מה שאתם לא תסבירו לילדים שלכם, מישהו אחר יסביר, ואז לכו תדעו אם ההסבר יהיה ראוי, תואם גיל או תואם את עולם הערכים שלכם. לכן תמיד עדיף שהילדים ישמעו מכם מאשר יתקלו בדברים בחוץ, והאמינו לי, הם יתקלו בהם מוקדם מכפי שנדמה לכם ולא בהכרח תדעו מכך. כי אם לא תגידו להם מראש ממה עליהם להזהר, מתי עליהם לשתף אתכם ומה עליהם לספר לכם – איך הם ידעו שאפשר? שכדאי? שמותר?

לדוגמא, כשאתם שומעים לחרדתכם את אחד הילדים/ילדות שלכם מקללים את אחיהם הקטן "בן זונה!", תוכלו לא רק להגיד שהמשפחה שלנו לא משתמשת במילים כאלה, אלא גם לנצל את ההזדמנות ולשאול אותו, "אתה יודע מה זה זונה?" ולהסביר לו שזו אישה שמאפשרת לאנשים לגעת לה באזורים הפרטיים תמורת כסף, כי אין לה ברירה. שהיא לא אוהבת את זה ושהיא חלשה ושאנחנו לא צוחקים על אנשים חלשים בחברה שלנו. כנ"ל לגבי מפגרים ואוטיסטים לצורך העיניין.

אם לא תדברו עם הילדים על הנושאים הללו כי הם מביכים אתכם או כי אתם לא רוצים להכניס להם רעיונות לראש, הנזק שעלול להיגרם מכך הוא שהם יקלטו שאי אפשר לדבר אתכם על נושאים כאלה. ואז כשהנושא כבר יעלה בין החברים, כי מישהו יקלל "בת זונה" או יראה איזה סרטון או תמונה, הם לא יספרו לכם, אלא ילמדו את הנושא מחבריהם. וזה לא מה שאתם רוצים שיקרה.

יש לי עוד לא מעט לכתוב על הנושא, אבל אתכנס לשורה תחתונה.

כמו בכל נושא, גם בנושא המיניות, אנחנו רוצים שהילדים שלנו ידעו שאנחנו הכתובת לסימני השאלה שלהם והדבר הזה יקרה אך ורק אם אנחנו ניזום ולא נחכה שהם יעלו את הנושא.

תקפידו לתווך להם את המציאות, להסביר להם מה הם רואים שם בחוץ, לצייד אותם בכלים להבחין בין טוב ורע ובעיקר, ללמד אותם שעל כל דבר בעולם – הם יכולים לדבר אתנו.

כל זה, באמת על קצה המזלג. אני ממליצה לכם מאוד להיכנס כבר עכשיו לאתר או לדף הפייסבוק של מידע אמין על מין – לקרוא מה שהנשים החכמות האלה כותבות, להוריד את הפוסטרים החינמיים והמוצלחים מאוד שהן חולקות בנדיבותן ובעיקר, לקחת את ההובלה על ההורות שלכם.



https://www.minamin.org/



47 צפיות

זהר פורת 054-9578030 | poratzohar@gmail.com

  • Facebook Clean Grey